אלטר מחומרי גלם לא מושלמים

לפעמים אני אוהבת ליצור מפריטים שהתייבשו, לא טריים, לא מושלמים. 

בגלל שביצירת האלטר אני פוגשת את החלקים שבי השואפים לשלמות- סימטריה, יופי מושלם, הרמוניה של צבעים… לפעמים אני אוהבת דווקא ללכת לכיוון השני.

ליצור משהו שהוא לא מושלם, כי הרי טבע נע כל הזמן במחזוריות- כל פרי או זרע יש לו שלבים שונים- והעניין הוא לאהוב את כל השלבים.

בדיוק כמו אנחנו בני האדם- ללמוד לאהוב את עצמנו, לא רק בימים בהם אנחנו פורחים ומלבלבים, אלא גם בימים שלא, בתקופות שלא. 

אז היום החלטתי ללכת בהפוך על הפוך על מה שאני רגילה.

השתמשתי בפלטת עץ כבסיס ( במקום מצע של אדמה שאני משתמשת בד"כ).

והתחלתי ליצור את האלטר ביד חופשית, ללא סימונים ומדידות סימטריות כמו בד"כ. 

ממש הקפדתי להשתמש בחומרי גלם לא טריים.

זרעי עץ צפצפה יבשים ומקומטים, שעועית שעברה מחזורים של מים עליה ולא רעננה ובוהקת כמו שאני אוהבת , אלא שינתה גוונים והתקמטה קצת.

פירות עץ מדברי שהפכו מצהוב לגוון חום

פרחי אניס חלקם קצת שבורים ולא מושלמים.

מקלות קינמון מחוספסים.

פול יבש שהחליף צבע מירוק לחום.

שמתי לב שהעבודה הזאת ביקשה ממני להישאר בגוונים דומים.

בד"כ אני משלבת צבעוניות והרבה גוונים שונים.

הפעם נשארתי באותם גוונים ( פחות או יותר) 

נהניתי לצאת מעצמי- למצוא את היופי, בחוסר השלמות.

להישאר בסימטריה, אבל לאהוב גם את הקווים הלא מושלמים 

והתוצאה? 

נראה קצת כמו פסיפס ארכיאולוגי.

ואני? נהניתי מהיצירה ובעיקר מהשחרור של לעשות משהו אחרת מאיך שאני רגילה ולאהוב את זה.

לצאת מאזור הנוחות, בתוך אזור הנוחות - מומלץ מידי פעם.